עם פסק הדין המלא ממאי 2017 להחלטה מה- 01.12.2016 של בית הדין הארצי לעבודה של קולון, שלפי §§ 96, 97 לחוזה קבוע טיפוסי (NV-Bühne), במקרה של אי חידוש מוצהר של חוזה אמן-במה זמני בעקבות חילוף מנהלים, לא ניתן להפר נורמות איסור חוקיות לפי § 134 BGB. לאותן נורמות האיסור החוקיות החשיב בית הדין הארצי לעבודה בקולון גם את סעיפים §§ 1, 3, 7 Abs. 1 של des Allgemeinen Gleichbehandlungsgesetzes (AGG). הודעת אי-הארכה, אשר הינה הפליה אסורה לפי § 7 Abs. 1 AGG של אמן הבמה לפי אחת הסיבות של המאפיינים האישיים המוזכרים ב § 1 AGG הינה חסרת תוקף.
במקרה דנן הצליחה חבורת קבוצת הריקוד להוכיח באופן משכנע, קיומן של אינדיקציות המראות שאי-ההארכה היתה לכל הפחות קשורה גם לגילה המתקדם (יחסית למקצוע) של רקדנית הבלט המקצועית. בית הדין הארצי בקולן ציין, שבכך אינו קובע האם הגיל של חבורת קבוצת הריקוד הינו הסיבה היחידה או העיקרית למתן הודעת אי-ההארכה. אפליה אסורה לפי § 7 Abs. 1 AGG קיימת למעשה כבר כאשר קיים אחד מהקריטריונים אשר מרכיבים את חבילת המניעים המוזכרים ב § 1 AGG, אשר היווה גורם מכריע בהחלטה של מקום העבודה להפסיק את ההעסקה של אמנית הבמה. במקרה דנן, מלבד הרקדנית התובעת, קיבלו עוד 2 חברים אחרים בקבוצת הריקוד, אשר הינם בין המבוגרים ביותר בה, הודעת אי-הארכה בעקבות חילופי המנהלים. בית הדין מנמק:
"העובדה שרק שלושת הרקדנים המבוגרים ביותר מסה"כ 41 חברי הקבוצה קיבלו הודעת אי-הארכה, הובילה בצדק את בית הדין קמא כאינדיקציה בעלת משקל משמעותי לכך שהודעות אי-ההארכה – לכל הפחות גם – הסתמכו על כך באופן משמעותי, שחברי קבוצת הבלט המדוברים נמצאים ב"גיל ריקוד מתקדם."
אם קיימות אינדיקציות לאפליה מטעמי גיל, לפי § 22 AGG עובר נטל ההוכחה למקום העובדה להוכיח שלא הייתה כל הפרה של הוראות החוק המגינות מפני הפליה. בנטל הוכחה זה לא הצליח מקום העבודה לעמוד. הערעור של מקום העבודה שחילופי מנהלים כנימוק לאי-הארכה תמיד מספיק, אינו הספיק בכדי לשכנע את בית הדין הארצי בקולון.
הניסיון של מקום העבודה, להציג עובדות מזכות לראשונה במקרה של תביעה לביטול, לא התקבלה ע"י בית הדין הארצי בקולון. בית הדין הדגיש את הדמיון להליכי הערעור של החלטות בוררות, בהן ניטל לבטל פרס של פסק בוררות, רק במידה והפסק התבסס על הפרה של נורמה משפטית.
בית הדין קבע גם כן, שחוסר התוקף של הודעת אי-הארכה לפי § 96 Abs. 2 NV-Bühne, הובילה לכך שיחסי העבודה בין הצדדים הוארכו באופן אוטומטי לעונת הופעות נוספת. דבר זה אינו עומד בניגוד ל-§ 15 Abs. 6 AGG. חברי קבוצת הריקוד לא טענו לייסודה של מערכת העסקה חדשה, אלא להמשכיותם של יחסי העבודה אשר היו כבר קיימים מלפני כן, ואשר היו כבר בתוקף בזמן מתן הודעת אי-ההארכה.
בית הדין הארצי לעבודה בקולון נתן זכות ערעור. הסכסוך כעת תלוי ועומד בבית הדין הפדרלי לעבודה.
פסק הדין: LAG Köln, 01.12.2016, 7 Sa 179/16